"אני באמת רוצה, אבל לא מסוגלת", אומרת בכאב אורטל. "רק עכשיו סיימנו מריבה גדולה, איך אני יכולה לגעת בו?". אורי יושב לידה מתוסכל. "מה אני אמור לעשות?! דיברנו, התנצלתי, עשיתי הכל 'לפי הספר', והיא עדיין תקועה במריבה שכבר נגמרה. חלאס!".
אורטל לא לבד. המחקר מוכיח שרוב הנשים זקוקות לזמן ארוך יותר לסיים מריבה מרוב הגברים. הן מבינות שהריב הסתיים, הן רוצות לסלוח ולבקש סליחה, הן שואפות לחזור לשגרה זוגית – אבל מרגישות שהן לא מסוגלות. הזמן לא הבשיל עדיין להתקרב שוב ולגעת.
ככל הנראה הסיבה לכך היא שהרבה מהנשים זקוקות לזמן עיבוד רגשי ארוך יותר. מחקרים מוחיים מצביעים על כך שכאשר אישה חווה חוויה או רגש, היא מרגישה צורך לדבר עוד ועוד כדי לעבד אותם ולהבין את תחושותיה. בנקודה זו זוגות רבים נופלים למלכודת דבש: בן הזוג עלול לפרש את הרצון שלה לדבר עוד על רגשותיה כניסיון נוסף 'לחנך' אותו להתנהגות נכונה. מכאן ההתדרדרות למריבה נוספת קצרה.
לעומת זאת, הגבר הממוצע מתנהל באופן שונה: אם רבנו על נושא מסוים ומצאנו לו פתרון, הבעיה הסתיימה וניתן לחזור להתנהגות זוגית רגילה. חשוב להבין, הבדל זה אינו נעוץ בכך שהעולם הרגשי של גברים אינו מפותח או בכך שהזוגיות פחות חשובה להם, אלא באופן התמודדות שונה אל מול בעיות. גם פה טמונה מלכודת דבש: בת הזוג עלולה לפרש את הפתרונות שלו כניסיון לברוח מהתמודדות רגשית.
חשוב מאוד לציין, לפעמים התפקידים מתחלפים והגבר הוא זה שזקוק לזמן רגשי ואילו האישה היא זו שמקדימה לסיים את המריבה. כך או כך יש לאמץ כלים לצאת ממלכודות מיותרות אלו.
אז איך עושים את זה נכון?
- "הדרך הארוכה היא הדרך הקצרה": אם בן/בת זוגך זקוק ליותר זמן, תן לו. אם תלחץ עליו כדי לזרז את סיום המריבה, אתה עלול לגלות שגרמת לה להתארך.
- תיווך: את/ה צריכ/ה קצת זמן לעצמך להירגע ולחשוב על הדברים? – תגידו. על הצד שזקוק לזמן עיבוד נוסף, להגיד זאת בגלוי: "הכל בסדר ביננו, אבל אני צריך קצת זמן לעצמי".
- קח אחריות: אם את/ה מכיר את עצמך ויודע כי אתה זקוק לזמן, התאמץ כדי לקצר אותו באופן מלאכותי. למד טקטיקות רגשיות או פיזיות שיסייעו לך בכך. יש אדם אחד שאחראי על הרגשות שלך – אתה.
