אז במה אתם בוחרים?

אנחנו פסע אחד לפני סיום השנה. וואו, איזו שנה זו הייתה.

מילים חדשות נכנסו והשתלטו על חיינו, ולפתע "בידוד", "חיובי" ו"קפסולה" הפכו לחלק מהשפה היומיומית שלנו. אי הוודאות, הבלבול וחוסר השליטה מכרסמים בכל חלקה טובה ומשאירים אותנו חסרי הגנה. מושגי יסוד שעליהם גדלנו – ארוחת חג אצל ההורים, תפילות במניין ותקיעות שופר – משנים פניהם ועוד לפני שהסתגלנו לשינוי, מגיע לו שינוי חדש.

אז מה נשאר לנו במציאות בה הכל בתנועה, כשהכל זז וזע תחת רגלינו, כשאפילו אשליית השליטה על חיינו ניטלה מאיתנו?

 

נותרה לנו המילה החשובה ביותר בשפה העברית, הבחירה.

הבחירה להאמין שיש סיבה לכל זה.

הבחירה לשבת ולספר סיפור לילד שלנו, על אף שהיה יום לא פשוט.

הבחירה לחבק את בן זוגי בלילה, ולשים את ראשי על השקע בצווארו.

הבחירה לקבל את הילד שלנו כמו שהוא, גם כשהוא לא הולך בדרכנו.

הבחירה להתפלל שייצא מכל זה טוב.

הבחירה להכניס את אלוקים לחיינו ולנפשנו.

הבחירה לאהוב את עצמי, על כל פגמיי וחסרונותיי.

הבחירה להאמין שתהיה כאן שנה טובה, מלאה בשפע ובאור.

הבחירה לאהוב, שוב ושוב, את אותם אנשים בהם בחרנו פעם, לפני שנים.

 

אז במה אתם בוחרים?

 

 

אהבת? אפשר לשתף!

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest

ציר היציבות – שינוי

"יש דרך לעשות דברים, צריך ליצור יציבות ושגרה", טוענת מעיין בלהט. "אני לא מוכן לחיות רק עם השגרה הזאת, אני צריך כנפיים!", אומר בייאוש יאיר,

קראו עוד »

אז יאללה, לכו לכתוב חוזה חדש

בטורים הקודמים פגשנו חבר חדש: "חוזה הנישואין", אותן הנחות יסוד לא-מדוברות המניעות אותנו בנישואין ומביאות לאכזבות. למדנו להכיר מהן הסיבות לכך ש"החוזה" נסדק ובטור האחרון

קראו עוד »

קרבה – מרחק

יואב יושב על הספה מולי, מופתע. "אני נשוי לה 12 שנה ואני מרגיש שרק עכשיו אני מכיר את אשתי". המשפט המעניין הזה היה סיומו של

קראו עוד »

השאר תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WhatsApp chat
דילוג לתוכן