זוכרים מה היה לנו בטור הקודם?
מנגנון הפרשנות שנמצא אצל כל אחד מאתנו הוא שקובע את רגשותינו ותגובותינו להתנהגותו של בן הזוג. הדבר מוכר כמודל אפר"ת (אירוע-פרשנות-רגש-תגובה). אבל מה יוצר את הפרשנות? מה גורם לאדם אחד לראות את המציאות באור חיובי בזמן שהאחר מפרש אותו בצורה שלילית?
כמובן שהתשובה היא מורכבת. מערכת שלמה של בחירות, ערכים ורצונות משפיעים על תפיסתו של אדם, אך בואו נשים רגע את הזרקור על מילה אחרת – צרכים ראשוניים. לכל אחד ואחת מאתנו ישנו צורך ראשוני ומרכזי שמוביל אותו, כגון צורך בתחושת נאהבות, ביטחון, יציבות וכדומה. לעיתים קרובות צורך זה נמצא בחסר, בעקבות חוויות ילדות כאלו ואחרות. אין צורך בילדות טראומטית כדי לחוות חסר בצורך מסוים. די בכך שילד מסוים היה זקוק לאהבה המתבטאת במגע פיזי, והוריו שאהבו אותו מאוד, עשו זאת דרך מעשים ומאז הוא חי בתחושת חוסר.
עם החוסר הזה אנו מסתובבים בעולם ומפרשים אותו לאור מציאותנו הפנימית. בואו נבחן את העניין במבחן המציאות הזוגית: יערה ואורי הם זוג שכירים המועסקים במקום עבודתם זה שנים. לאחר זמן, מחליט אורי לצאת לדרך מקצועית חדשה ובוחר לעזוב את עבודתו היציבה וללמוד תחום חדש. במידה ויערה מתנהלת בעולם עם תחושה של חסר בצורך ליציבות, היא תגיב למהלך בבהלה, בכעס או ברגש שלילי אחר.
ובמילים אחרות: מודל אפר"ת מחייב שינוי. הסיפור לא מתחיל ב"אירוע", הוא מתחיל ב"צורך", אשר מנהל את תגובות האדם מול בן זוגו, ילדיו או מעסיקו. רוצים ליצור שינוי? – צאו למסע חיפוש בעקבות הצורך.
