זהירות! גבול לפניך

"מה הייתי אמור להגיד לו? שעכשיו ההורים סוגרים את דלת חדר השינה? הרי ברור מה יעבור לו בראש", אומר יונתן. רווית מהנהנת בהסכמה: "כל השנים הדלת הייתה פתוחה והילדים ידעו שמותר להיכנס, ועכשיו פתאום נסגור?!".

יונתן ורווית בתחילת שנות הארבעים שלהם. ילדיהם הפכו מתבגרים והם מרגישים שקיימת בעיה שהם מתקשים להצביע עליה.

"זה לא רק זה", אומרת רווית, "גם ההורים שלנו רוצים שנבוא אליהם יותר, ואנחנו מוצאים את עצמנו כל שבת אצל ההורים שלי או שלו". יונתן ממשיך אותה: "התחושה היא שאפילו לעצמי אין לי זמן. אני מגלה את עצמי עושה מה שרווית אומרת ש'צריך' ולא עוצר לחשוב מה אני רוצה".

*********

במבט ראשוני, הקושי בו עוסקים יונתן ורווית הוא העומס, ואכן רבים מאתנו חווים תחושה תמידית של חוסר הספק, לחץ וקריסה תחת עומס הלחצים והמשימות. אך במבט מעמיק וקשוב יותר לדברים שמעלים בני הזוג, מסתתר לו אתגר אחר: גבולות.

יונתן ורווית מציגים בדבריהם דוגמאות לשלושה מעגלי גבולות שנפגעו: גבולותיו האישיים של יונתן שלא קשוב לרצונותיו האישיים ולא מסוגל להגיד 'לא'; גבולותיהם הזוגיים של רווית ויונתן שמתקשים ליצור פרטיות ואינטימיות בחדר השינה שלהם; ולבסוף גבולותיהם המשפחתיים מול המשפחה המורחבת.

במערכת נישואין ישנן מערכות שונות שמתערבבות זו בזו: הגבר, האישה, בני הזוג, הילדים, משפחת האישה, משפחת הגבר וכן המערכת החברתית. זוגות רבים נופלים למלכודת הגבולות כאשר הם מתקשים להגדיר גבול בין המערכות השונות וליצור סדרי עדיפויות בניהן. נישואין אין פירושם ביטול העצמי של כל אחד מאתנו; הורות אין פירושה ביטול ודחיקת הזוגיות; מחויבויות למשפחה המורחבת שלו/שלה אין פירושם שהמשפחה הקטנה שלנו הולכת לאיבוד.

כאשר אנחנו חווים בעיית גבולות, משמעות הדבר שאחת המערכות או יותר מאבדת את העצמיות והעצמאות שהיא זקוקה להן. אנחנו מוצאים את עצמנו מתווכחים על עובדות ופרטים, במקום לשים את האצבע על הדבר האמתי: לא הצבנו את הגבול שלו אנו זקוקים כאדם, כזוג, כמשפחה או שלא ידענו לשמור על גבול זה.

אז מה עושים?

  1. זיהוי: בעיית גבולות נחבאת מאחורי קונפליקטים רבים של בני זוג, ולרוב אנו מתקשים לזהות אותה ככזו. אם ברצוננו לבחון את הנושא, עלינו להעלות את המתחים השונים שאנו מרגישים ולבדוק האם אנחנו מוצאים להם מכנה משותף: חוסר הגדרה או שמירה על הצרכים שלנו.
  2. מציאת איזון: לאחר שזיהינו את האתגר העומד לפנינו, עלינו ליצור מערכת עדיפויות ואיזונים בין המערכות השונות – איך אני נותן ביטוי לרצונות ולחלומות שלי? איך אנחנו נותנים למשפחה המורחבת אך לא מאבדים את עצמנו? איך אנחנו נותנים לעצמנו זמן פרטי ולא שוכחים שלפני שהיינו הורים, היינו זוג.

 

 

אהבת? אפשר לשתף!

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest

קרבה – מרחק

יואב יושב על הספה מולי, מופתע. "אני נשוי לה 12 שנה ואני מרגיש שרק עכשיו אני מכיר את אשתי". המשפט המעניין הזה היה סיומו של

קראו עוד »

חשיבות הסליחה

כמה כאב ישב על הספה מולי אתמול בערב. כמה ריחוק, עלבון ופירוד היה בין מיכל לאורי כשהם ישבו פה ולא ידעו כיצד לצאת ממנו ולשאוף

קראו עוד »

השאר תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WhatsApp chat
דילוג לתוכן