"אוקי, נעמה. הבנו אותך", מספרים אייל ואורטל. "אנחנו רוצים לפתור את הדברים, אז העמקנו וחיפשנו את הנושא האמתי למריבה ומיפינו יחד את השותפים למריבה, ועדיין אנחנו תקועים. מה לא עובד כאן!?".
אז מה עוד חסר לנו כדי להבין את מריבת הלופ, אותה מריבה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ומביאה איתה כאב, ייאוש ולבסוף – אדישות, האויב הגדול ביותר של האהבה.
חסרה לנו ההתייחסות לזמן, למרחב ולגוף שלנו, בזמן המריבה.
תנו כבוד לזמן: ישנם זמנים בהם קונפליקט נועד לכישלון מלכתחילה, ולכל זוג יש את הזמנים בהם יש לחץ, עייפות או בלגן היוצרים "רעש" במערכת הזוגית ולא מאפשרים לנו לדבר באמת זה עם זה. ניסיון לדבר בזמנים אלו יסתיים בלי תוצאות במקרה הטוב, או ריב נוסף במקרה הפחות מוצלח. לכן, עלינו למפות יחד את הדברים ולאתר מראש זמנים פרובלמטיים, כגון: בקרים או שעת השכבה של הילדים, התארגנות ליציאות ונסיעות מחוץ לבית, מוצ"שים או רגע לפני כניסת שבת.
תנו כבוד למרחב: ישנם זוגות המגלים כי ישנם מרחבים פיזיים בחייהם היוצרים בתוך המערכת הזוגית לחץ ולכן מרחבים אלו הם לא המקום הנכון לפתרון מריבה. לזוגות מסוימים יהיה זה הנסיעה ברכב ולאחרים הוא יהיה הקניון או הבית כאשר הוא מבולגן. שבו וחפשו את מרחבי הלחץ בחייכם.
תנו כבוד לגוף: הגוף מספר לכם סיפור ואתם חייבים להקשיב לו. ניסיון לריב בזמנים בהם הגוף של אחד מכם לא נמצא בטוב, הם זמנים בהם המריבה לא תיפתר, ואף תחמיר. עייפות, רעב, רעש, הורמונים, כאב, חום/קור – הם כולם סימנים הקוראים לכם לעצור. תנו לגוף את שלו ואז הנפש תוכל להתפנות לפתור את הקונפליקט.
אלברט איינשטיין אמר פעם: "אי-שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם, ולצפות לתוצאות שונות." זוהי, בתמצית, מריבת הלופ.
אז יאללה, בואו נפסיק להיות לא-שפויים ונשנה את הצריך שינוי.
