פגשנו אותם פה בעבר. זוג צעיר נשוי פחות משנה, ובעיניהם מבט מודאג ומתוסכל.
"אנחנו רבים המון", מספר יונתן. "על נושאים חשובים ועל נושאים חסרי משמעות". "אני לא מבינה מה קרה", מוסיפה נעמי לדבריו, "התחתנו מאהבה גדולה ועכשיו הכל מתפקשש לנו. אני רבה עם יונתן על דברים שבעבר וויתרתי לגביהם, ופתאום כבר לא יכולה לשחרר", ממשיכה בעצב.
יונתן ונעמי נכנסו לשלב השני, והבריא, בנישואין: שלב מאבק הכוחות, או בשמו העממי "שלב הכאפה". אם בשלב הקודם, שלב "ירח הדבש", בני הזוג וויתרו בקלות על דברים אלו או אחרים, נמנעו ממריבות, התרכזו בבניית הקשר הזוגי ובמקרב ביניהם, בשלב מאבק הכוחות מתחילים לבלוט הרצונות האמתיים של כל אחד מבני הזוג כאדם, כאינדיווידואל. האמונות, הערכים, הצרכים, הדפוסים, ההרגלים – כולם צפים מעל פני השטח ומגלים ומעמיקים פערים שהיו קיימים קודם, אך עיוורון ההתאהבות סינוור את בני הזוג מלראות אותם או להעניק להם תשומת לב משמעותית.
שלב זה מלווה, באופן טבעי ומתבקש, במתחים וקונפליקטים רבים, ולכן בני הזוג חווים אותו כבעייתי ומעורר חשש, וכמצביע על בעיות מובנות בתוך הקשר הזוגי. אך למעשה שלב זה, על אף שהוא לא קל, הינו בריא ומצביע על בשלות הולכת ומעמיקה של הנישואין. קשר אשר תקוע מסיבה זו אחרת בשלב הראשון, שלב הקוצ'י מוצ'י, הוא קשר שיש בו בעיית בשלות ובני הזוג יתקשו להתפתח בו ודרכו.
אז האם זה קשה? כן. האם זה טוב? כן.
כשהיינו קטנים חשבנו שכשמשהו כיף לנו הוא גם טוב. אכילת סוכריה כיפית לנו? היא גם טובה. כשהתבגרנו נאלצנו להבין כשגם כאשר דבר הוא לא 'כיפי', הוא יכול להיות טוב, ודווקא בגלל היותו כזה. אז מתרחשת הצמיחה הגדולה.
מה קורה אחרי "שלב הכאפה", איך ממשיכים מכאן? – חכו לטור הבא.