צדק הוא לא פקטור

"מה עושים עם הצדק הזה על הבוקר

אני צודק, אבל נשארתי לבד.

אהוב שלי, הצדק איתך אבל אני כבר לא"

 

מילים אלו של ארז לב-ארי המוכשר, התנגנו לי בראש ועברו ללב כשחשבתי על הזוגות שלי, ושיקפו היטב את אחת המתחים הגדולים שקיימים בזוגיות: ההתנגשות בין הצדק לבין האהבה.

הקול הזה מגיע לקליניקה לא פעם: "אבל זה לא הוגן", "זה לא מדויק", "זה לא ממש ככה", "במבחן האמת האובייקטיבית היא לא צודקת", "יש נכון ויש לא נכון". משפטים אלו היוצאים מפיהם של נשים וגברים, מתבססים כולם על הנחה יסוד משותפת: האמת היא הדבר החשוב, היא הקובעת. העובדות, ההוכחות והפרטים הם השחקנים העיקריים במשחק. ופה מתרחשת טעות גדולה: הם לא.

וודאי שיש להם משמעות כל שהיא: הם יוצרים איזון של השיח הרגשי והם יכולים להוריד לקרקע את המילים הגדולות שנזרקות לחלל האוויר בזמן מריבה, אבל הם לא המהות. עיסוק בהם כהוכחה ל"חפותו" של צד מסוים או להדיפת ההאשמות לכיוונו, גורמים למריבה לקבל אופי של דיון משפטי: יש הוכחות, עובדות, ראיות ופרטים. יש חיפוש אחר הצדק.

ואולי יושג שם צדק. אולי יוכרז שם מנצח. אולי האמת תצא לאור. אולי.

מה לא יושג שם? – אהבה. היא לא גרה באותו בניין עם ה"צדק", היא לא שכנה של "האמת" אם יש בכלל כזו. היא מחפשת אמפתיה, היא תרה אחרי הכרה בכאב גם אם הוא לא הוכח עובדתית והיא מבקשת שייזכרו בה.

וארז צדק, אולי הצדק יהיה כאן בבוקר שאחרי, האהבה – קצת פחות.

 

אז מה אתם עושים עם הצדק שלכם?

 

 

 

אהבת? אפשר לשתף!

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest

שלב הקוצ'י מוצ'י

אז מי מפחד ממריבות?   בטור הקודם פגשנו את הנטייה הרגשית של רבים מאתנו לחשוש ממריבות ולראות בהן עדות לקשיים בזוגיות ואף סימן מדאיגים לשלמותה.

קראו עוד »

חשיבות הסליחה

כמה כאב ישב על הספה מולי אתמול בערב. כמה ריחוק, עלבון ופירוד היה בין מיכל לאורי כשהם ישבו פה ולא ידעו כיצד לצאת ממנו ולשאוף

קראו עוד »

אז יאללה, לכו לכתוב חוזה חדש

בטורים הקודמים פגשנו חבר חדש: "חוזה הנישואין", אותן הנחות יסוד לא-מדוברות המניעות אותנו בנישואין ומביאות לאכזבות. למדנו להכיר מהן הסיבות לכך ש"החוזה" נסדק ובטור האחרון

קראו עוד »

השאר תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WhatsApp chat
דילוג לתוכן