"פחדתי להתחתן כי לא ידעתי איך אסתדר. מה הבעיה, את שואלת? שמוסד הנישואים יש בו המון אפור ושגרה ומשעמם ואתה מפצח ומבין אותו מהר. נשיקה בבוקר, עבודה, הגעה בערב, דיבור, אולי יציאה ושוב שינה משותפת אחרי צפייה בטלוויזיה, ואולי כמה עניינים מתחלפים. לאחרונה, בלילה יש לי חלומות מוזרים על תקופת הרווקות והידידים, שגם אם הייתה מבאסת כי רציתי להתחתן, היה בה משהו לבדי וגם מפתיע כיפי ולא צפוי בלפגוש מישהו. כלומר ב"ה זכיתי להינשא לבחור הכי מדהים שיש והוא אוהב אותי, אבל מרגישה שהמסלול הזה צפוי ושגרתי", משתפת אותי אפרת.
אפרת לא לבד. רבים רואים בנישואים מוסד משעמם, כזה שחוזר על עצמו. השדר הזה עוטף אותנו מכל עבר. הסרטים ההוליוודיים וסדרות הטלוויזיה חוזרים על המסר: הנישואים הם שגרתיים ומשמימים, ובחוץ חדש ומעניין. תפיסה זו משפיעה על רבים מאיתנו, רווקים ונשואים, צעירים ומבוגרים, והיא מביאה לתוצאות לא פשוטות.
התקופה האחרונה לימדה אותנו שיעור גדול בחשיבותה של שגרה, בכוחה של יציבות. הקורונה דחפה בפתאומיות את השגרה לה הורגלנו החוצה ובמקומה נוצר וואקום שנאלצנו ללמוד איך למלאו. לחלקנו המשימה הייתה קלה ולחלקנו מאתגרת וכואבת.
את השיעור הלא-פשוט שלמדנו בחודשים האחרונים נוכל להחזיק גם בשגרת הנישואין שלנו. כן, הנישואים הם שגרתיים. כן, הם מבוססים על יום ועוד יום, והרבה מהם דומים זה לזה. אבל מה שהוליווד לא מלמדת אותנו הוא שהשגרה היא כוח. כולנו זקוקים לה כדי לשרוד. היציבות שהשגרה מעניקה מאפשרת לנו לנשום, להתפתח, לתכנן, לצמוח – כל אחד בנפרד ושנינו כזוג. כאשר אין שגרה ואין וודאות זוגית, הספק מערער אותנו ולא מאפשר התמסרות שמביאה אט-אט לצמיחה. הזכירה לי את השיעור הזה בתי, שכאשר הייתה בת 5, טעתה וקראה לעמוד השדרה "עמוד השגרה", כמה חוכמה הייתה בטעות הזו.
אז האם יש בנישואין שגרה? האם יש חזרתיות, שלעיתים משעממת? – כן. בכוחנו ומחובתנו להכניס אליה התחדשות, התפתחות ועניין. אך כל אלה לא עומדים בסתירה לכוחה הגדול של השגרה, בה יכולים לצמוח כוחות שלא הכרנו, בה יכולים להתפתח רגשות ועומקים שיאירו את חיינו.
אז איך אתם עם החזרה לשגרה?
