"היא לא מבינה שאנחנו במינוס?! מה כל-כך קשה? אני קורע את עצמי בעבודה והיא מוציאה ומוציאה, אני יכול להשתגע מזה. המספרים ברורים, כתובים שחור על לבן, זה לא מסובך!", כועס יובל. אוריה מקשיבה לו בשתיקה.
יובל ממשיך לסעור: "ואת יודעת איך זה בחגים. כל הזמן קונים וקונים, ואתמול כמה שעות לפני שנסענו לאמא שלי, אוריה החליטה שהיא נוסעת לקנות שמלה חדשה, איך היא לא מבינה?! .
בסערת הנפש ובתוך הדאגות הכלכליות, יובל מפספס משהו. רובנו מתייחסים לקונפליקטים זוגיים על כסף כעניין כלכלי, העוסק במספרים. אך למעשה, כסף הוא בעיקרו עניין רגשי.
כל אחד מאתנו מחזיק בתוכו תפיסה רגשית גלויה או סמויה, המנהלת את התנהגותו ותגובותיו ביחס לכסף. תפיסה זו נבנתה לאורך השנים בהתבסס על חוויות שעבר ועל המסרים ששידרו דמויות משמעותיות לו בילדותו. אדם שגדל בבית המקדש תפיסת חיים של פשטות, עשוי לתפוס הוצאות על ביגוד או פנאי כ"פזרנות ובזבזנות", ואילו אדם שחונך בבית בו הייתה נטייה להוציא כספים בצורה פחות מבוקרת יכול לתפוס חיסכון של כסף כ"קמצנות". רבים מאתנו מחזיקים בתוכם אמונות לא מקדמות לגבי כסף, כדוגמת: "להתעסק בכסף זה דבר לא מוסרי", "מי שיש לו כסף, צריך לשמור עליו בכל מחיר" ועוד ועוד. אנחנו נוטים להחזיק בתפיסות שנוצרו ביחס לבית הגידול שלנו, באופן ישיר או הפוך: אני אאמץ, במודע או לא, את תפיסותיהם של הוריי, או אחזיק בתפיסה מנוגדת בתכלית להן. עדיין זאת ביחס להוריי ולמסר עליו גדלתי.
בנישואין, התפיסות הרגשיות ביחס לכסף מתנגשות פעם אחר פעם. אנחנו רבים כמה צריך להוציא, על מה, מתי ואיך. המספרים וטבלאות האקסל שולטים בשיח הזוגי שלנו, ורבים מאתנו שוכחים: הכסף הוא קודם כל רגשי ולכן לפני הכל, עלינו לשאול את עצמנו: איפה הכסף פוגש אותי. מהן האמונות שלי כלפיו? אילו מהן מקדמות אותי ואילו עוצרות? איפה הן פוגשות את אילו של בן זוגי?
בשיח כזה נוכל לא רק לסגור את המינוס יחד, אלא גם לצמוח, להתפתח ולהחליט להחזיק באמונות שמרפאות אותי, אותנו.
