יציאת מצרים

הפעם ישבו על הספה שלושה, הורים כבני 70 ובנם בן ה-30, עופר. סיבת בואם לגישור המשפחתי היה על רקע יחס המשפחה לאשתו, כלתם. תחילה סיפר הבן, גבר אינטליגנט ומרשים, על האופן בו ם מתנהגים לאשתו, אורטל. אך מהר מאוד, החלה להיחשף הסיבה העמוקה יותר שהתחבאה בסיפור, תחושת הכאב העמוק שחש עופר על היחס המועדף שקיבל אחיו לאורך שנות הילדות והבגרות. לאחר כשעה שבה פירט עופר את תחושותיו הקשות אל מול הוריו, שאלתי: "עופר, הוריך יושבים פה ומקשיבים לך. מה אתה רוצה שיקרה עכשיו?".

עופר מיד התפרץ: "הם כל השנים העדיפו אותו ושכחו אותי!".

שאלתי: "עופר, מה אתה רוצה?"

עופר שוב התפרץ בכאב: "כל הזמן הזה אני מקום שני".

ושוב שאלתי: "עופר, מה אתה רוצה שיקרה עכשיו?".

עופר שתק ואז ענה: "אני לא יודע".

 

רובנו נושאים על גבם מטען של כאב, אכזבה או פחד, והמטען הזה הוא ה"מצרים" שלנו, הגוש הזה שיושב לנו על הגב, בגרון, או בבטן וכל הזמן מצר את צעדינו. כל-כך התרגלנו לנוכחותו, ששכחנו שהוא לא אמור להימצא שם. שכחנו שהוא מגביל אותנו, חונק אותנו, לא מאפשר לנו לנשום. לפעמים המטען הזה משמש לנו כהסבר להתנהגותנו כלפי האנשים החשובים בחיינו: "נכון, אני לא מדבר על רגשות. מה לעשות, ככה גדלתי. ההורים שלי היו קרים". מבלי ששמנו לב, ההסבר הפך לנו לתירוץ, לסיבה מדוע אנחנו לא משתנים.

חג הפסח הוא חג יציאת מצרים, הכללית והפרטית. הוא החג שמאפשר לנו לבחור להניח את השק הכבד שעל גבנו, שלא אנחנו אשמים בו, אבל אחראים עליו. אנחנו יכולים לשחרר את מטען רב-השנים ורב-העוצמה שלתוכו נולדנו או גדלנו, המטען שאנחנו ממשיכים לשאת שנים. בחג החירות אנחנו יכולים לבחור לנשום.

 

אל תהיה מי שנולדת להיות, תהיה מי שבחרת להיות.

 

 

אהבת? אפשר לשתף!

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest

חוק הביטוח בזוגיות

אנו עומדים צעד לפני ראש השנה, יום הדין בו אנחנו מתפללים לחדש ולהעמיק את המחויבות שלנו לאלוקים, ואת המחויבות שלו כלפינו. אנו מקווים ורוצים בכל

קראו עוד »
נעמה אנסבכר לומדים אהבה

אז מה "החוזה" שלכם?

"בעלי אוהב אותי כשאני חזקה. כשאני מתפקדת ושמחה. אם אני במצב אחר, הוא 'נעלם', לא מבין איך לתמוך איך לחזק, הוא לא שם", כרמל אומרת

קראו עוד »

יאללה, לכו לסגור דילים!

באמצע המפגש איתי ונועה נראים מבולבלים. "זהו?!", שואלת נועה. "זה כל מה שצריך? איזה הסכם קטן על מריבה כל כך גדולה?". איתי מקשיב ופתאום צוחק

קראו עוד »

השאר תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

WhatsApp chat
דילוג לתוכן