"הכל מבולבל לי, לא יודעת מה קורה ומה יקרה. בפנים ובחוץ בלגן לי, לא מוצאת את הידיים והרגליים", מספרת לי שלומית בטלפון. "אורי ואני רבים כל הזמן, לא מריבות גדולות, סתם ויכוחים קטנוניים ומטופשים, שרק מוסיפים לרמת המתח שנמצאת בתוכי גם ככה".
כל-כך הזדהיתי עם שלומית. נדמה לי שרבות ורבים מאתנו מזדהים. אנחנו בתקופה מבולבלת ומדאיגה, שלא פשוט למצוא בה וודאות ובהירות כל שהן. אנחנו נאחזים בפיסות מידע ובגלי ווטאצפים אמתיים או מדומים, שאולי יתנו לנו כיוון.
המערכת הזוגית מטולטלת גם היא כתוצאה מהמצב. המתחים הנפשיים שלנו פורצים החוצה, ולעיתים קרובות בן/בת הזוג הן הכתובת הטבעית להתפרצות המתח והדאגה.
אך הכתובת למתח יכולה להיות גם הכתובת לרגיעה. בן הזוג עשוי להיות המקום שיעניק הרבה, או אפילו מעט, ממנת הרוגע שכולנו זקוקים לה. על מנת לאפשר זאת, אזמין אותנו לשלוש משימות:
- יצירת מרחב זוגי – בכל הדינמיקה המשפחתית הצפופה המקיפה אותנו, עלינו למצוא פינה זוגית לשנינו. מקום וזמן השמורים לנו – לשיח, למגע, להנאה, ליחד. מקום שלנו, ללא ילדים, ללא למידה מרחוק, רק אנחנו.
- בירור צרכים – כדי שנוכל להעניק זה לזה את הצרכים שהנפש והגוף שלנו זקוקים להם, עלינו לברר אותם קודם לעצמנו. מה אני צריכה? מה יכול לעזור לי להירגע? מתי אני זקוקה לכך?
- תיווך – הנחת היסוד שבן הזוג יבין לבד מה אני צריכה, מובילה פעמים רבות לאכזבה. אל תניחו, תבקשו. בקשה מפורשת מבן הזוג למענים אלו, תביא בדרך כלל למענה לו אני זקוקה.
אז בואו נתכנס יחד זה לזו. בואו ננשום יחד.
