יוסי ואסנת ישבו מולי השבוע. זוג מקסים ואוהב. ומתוסכל. "אנחנו רבים כל הזמן, כל פעם על משהו אחר". זוגות רבים מרגישים שהם חיים במריבה בלתי נגמרת, כל מספר ימים צף ענין אחר ומערבל את המערכת הזוגית לתוך חוסר יציבות וספקות.
אז בואו ואספר לכם סוד: למרות שנדמה שכל מריבה עוסקת בנושא אחר, למעשה כמעט כל המריבות הזוגיות מתבססות על אחד מארבעה צירים וכאשר נבין על איזה ציר אנחנו נעים, יהיה פשוט יותר להתמודד עימה.
ארבעת "הכוכבים" שלנו הם: אני-אנחנו, קרבה-ריחוק, יציבות-שינוי ועבודה-משחק.
נשמע מסובך? תהיו רגועים, נתחיל ציר אחרי ציר.
אז מה זה בעצם "אני-אנחנו"?
אדם שנמצא בקצה של ה"אנחנו" הוא אדם שעוסק כמעט ורק בחוויה הזוגית: כמה אנחנו משקיעים אחד בשני? האם אנחנו מדברים מספיק אחד עם השני?. החוויה הזוגית מקיפה אותו והוא שקוע בה.
אדם שנמצא בקצה של "האני" הוא אדם שעסוק כמעט ורק בהתפתחות האישית שלו – מעגל החברים, הקריירה והתחביבים ושלו עצמו. הוא פחות ער ומודע לצרכים הזוגיים בקשר וממילא לא ממלא אותם.
לשני הדפוסים, "אני" ו"אנחנו", יש חשיבות עצומה בחיי הנישואין. אדם שעסוק רק בעצמו לא יצליח לייצר זוגיות בריאה ואדם שמרוכז כולו בזוגיות יתקשה לפתח אישיות עצמאית. הוא ייעשה יותר ויותר תלוי בשני, ובאופן אירוני – כך רק יפגע בזוגיות, שאותה רצה לקדש ולשמר.
רובנו לא חיים בקצוות, אלא נעים על הציר. לפעמים נהיה יותר "אני" ולפעמים יותר "אנחנו". הדרך היא להבין היכן אתם ממוקמים, מה אתם צריכים, ואיך האחר יכול להעניק לכם את מבוקשכם.
רגע, אבל מה עם שאר הצירים?!
חכו לשבוע הבא.
