אז מה אומרים, מוכנים להתחיל ולעבוד עם הסרגל?

“זה גדול עליי”, הוא אומר לי.

“יונתן צודק, אני לא רואה איך אנחנו משנים את זה”, אילנית מצטרפת לדבריו.

 

הם צודקים.

פעמים רבות בחיינו הבוגרים אנחנו עומדים מול הצורך בשינויים גדולים: בחינוך ילדינו, בזוגיות, במקום העבודה או המגורים, בתזונה או בהרגלים אחרים בחיינו. וזה נראה גדול עלינו, באמת. אנחנו לא יודעים מהיכן להתחיל, איך לפרום את הקשר, איך להתמודד עם ההר שקוראים לו “החיים שלנו”.

וההר אמיתי, הוא חי וקיים. לנסות להקטין אותו או להשוות אותו ל’הרים’ של אחרים מתגלה פעמים רבות כניסיון עקר. זה ההר שלנו, ואנחנו מזיעים ומתנשפים בדרכנו לנסות ולטפס עליו.

 

אז מה כן? איך נוכל לשנות, איך נוכל לתקן את חיינו ולהביא אותם להיות החיים שרצינו?

התשובה נמצאת בסרגל, הסרגל הפשוט הזה מפלסטיק, שיש לכל אחד מאיתנו בבית.

 

כאשר אנחנו מתבוננים על שינויים נדרשים בחיינו, אנחנו תופסים אותם כמקשה אחת, כקילומטרים רבים של אוקיינוס שעלינו לחצות. התחושה היא אותנטית, חזקה ובעלת השפעה על רגשותינו ועל תחושת המסוגלות שלנו.

אך מה יקרה אם נהיה מוכנים לבחון את הבעיה לא כנמדדת בקילומטרים אלא כזו שמורכבת מסנטימטרים קטנים, כמו אלו של הסרגל במגרה הביתית שלנו?

מה יקרה אם נפרק אותו לגורמים קטנטנים, לצעדים מעשיים ויום-יומיים, שלהם אנחנו מסוגלים, שאותם אנחנו יכולים להטמיע בחיינו? איך אז נרגיש מול ההר? כמה גבוה הוא יהיה אז?

 

אז מה אומרים, מוכנים להתחיל ולעבוד עם הסרגל?

אהבת? אפשר לשתף!

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest

מודל FFF (חלק 2)

זוכרים את דפוס ה-FFF שפגשנו בשבוע שעבר? דפוס זה (fight, flight, freez) משקף שלוש תגובות אפשריות למצב של מתקפה רגשית – תקיפה, בריחה או קיפאון.

קראו עוד »
נעמה אנסבכר לומדים אהבה

אז מה תעשו היום?

“אני אדישה אליו”, מספרת לי מיכל, ושפת גופה משדרת גם היא אדישות. “אנחנו 26 שנים יחד, מכירים אחד את השני לאורך ולרוחב, אבל מתנהלים כמו

קראו עוד »

שלב הקוצ’י מוצ’י

אז מי מפחד ממריבות?   בטור הקודם פגשנו את הנטייה הרגשית של רבים מאתנו לחשוש ממריבות ולראות בהן עדות לקשיים בזוגיות ואף סימן מדאיגים לשלמותה.

קראו עוד »

השאר תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WhatsApp chat
דילוג לתוכן