“אני מיואשת ועצובה, הולכת ושוקעת אל תוך עצמי. זה מצב של ‘אין ברירה’. ככה ייראו חיי הנישואין שלי? עוד יום של אכזבה? עוד יום של נפילה?”, אומרת בדמעות עינת.
למי מאתנו אין רגעים דומים לאלו של עינת? תחושה שהחיים שלנו מלאים בגורמים שונים שמקשים עלינו לנשום, לחייך, להתקדם. לחלק מאתנו הדבר קורה במגרש הזוגי, חלקנו חווים אותו במגרש ההורי ואחרים בעולמות המקצועיים או החברתיים בחייהם. תחושות אלו מצמיתות, משתקות ומעניקות תחושת ‘אין ברירה’, המחלחלת לתוכו וממיתה כל תקווה בתוכנו.
האם באמת ‘אין ברירה’, האם אנחנו במבוי סתום שאין ממנו יציאה?
בואו ונכיר את “נוסחת הטרילוגיה”, שעשויה לעזור לנו לבחור איזו עמדה אנחנו רוצים לאמץ בחיינו. כאשר אנחנו מרגישים בעמדת ‘דלת סגורה’, עומדות לפנינו שלוש אפשרויות:
- לסבול ולקטר – זו אופציה טבעית שרבים מאתנו בוחרים בה לאורך זמן. אנחנו עומדים מול קושי וכאב, ומרגישים חסרי יכולת לפתור את המצב או להתמודד איתו. אפשרות זו מאפיינת פעמים רבות ילדים צעירים, אבל רבים ממשיכים להחזיק בה גם בבגרותם.
- שינוי אובייקטיבי במציאות – אופציה זו מעודדת אותנו לקחת אחריות ולייצר שינוי מעשי במציאות המורכבת שלפנינו. לדוגמא: אם אנחנו בהתמודדות זוגית אל מול משבר כלכלי, נבחר ב”תכנית הבראה” משפחתית על מנת לצאת מהבוץ.
- שינוי סובייקטיבי על המציאות – באופציה זו כדאי לבחור כאשר שינוי אובייקטיבי במציאות אינו אפשרי (לדוגמא: אובדן או להבדיל מצב בו בן הזוג לא רוצה להיות חלק מתהליך שינוי). במצב זה אנחנו בוחרים לעשות שינוי בהסתכלות שלנו על המציאות, בפרשנות שלנו אותה ובתחושות שהיא מייצרת בתוכנו. זו אולי האופציה המאתגרת מבין השלוש, הדורשת ממני לצאת מהלבוש הרגיל שלי ולהכיר מלתחה חדשה של מחשבות ורגשות.
טרילוגיה זו מנכיחה עיקרון יסודי אחד: אין מבוי סתום. תמיד שמורה לי האופציה לבחור, להחליט, לנתב את חיי. הדבר נכון לגבי ילדינו כפי שנכון עלינו: האם אני חי חיי “אין ברירה” או חיים של מי שבחר לחיות.
