"כל פעם שאנחנו חוזרים משבת אצל ההורים שלו, אנחנו מתחילים לריב. כל פעם על משהו אחר ואני לא מבינה את זה, הם נחמדים מאוד ויש אווירה טובה, אז למה?!", רעות מספרת בתסכול. "אני מגיע לטונים לא שאני לא משתמש בהם בד"כ, אני לא מבין את זה", מצטרף אליה רון.
רעות ורון נקלעו למלכודת השנייה במריבה הלופ, והיא "השותף". במריבה שלהם "השותף" היה אחיו המבוגר, רווק שחי בבית ההורים. כאשר ניתחנו יחד את המריבות החוזרות שלהם גילינו כי התחרות הסמויה בין האחים, שהתחילה עוד בילדותם, מרחפת מעל הביקור בבית ההורים ומהווה עול רגשי על רון, עול שמתפרץ על רעות בנסיעה הביתה. למריבה זו היו "שותפים" נוספים, ילדיהם שיושבים ברכב ועדים למריבה, ומשפיעים, לטובה או לרעה, על המילים שייאמרו בה, על השאלה "מי ינצח במריבה" ועל האופן בו המריבה תסתיים.
לעיתים אנחנו עלולים שלא לשים לב שבמריבות שלנו יש שותף נוסף, גלוי או סמוי, אקטיבי או פסיבי ויש לו חלק בסיבה למריבה ובעוצמות הטונים או המילים שבהן נשתמש. שותף פעיל (אקטיבי) הוא זה שלוקח חלק במריבה. הוא מתערב בה, תומך באחד מהצדדים או להיפך – מנסה לפייס ביניהם. לעיתים תהיה זו החמות, לעיתים אחד הילדים שנבהל מהקונפליקט ומנסה לקרב בין אמא לאבא ולעיתים חבר/ה. שותף פסיבי יהיה זה שנוכח במריבה, אך לא מתערב בה. טעות תהיה לחשוב שהוא לא משפיע עליה ועל השותפים בה.
לכן, אם ברצוננו לפתור את "מריבת הלופ", אותה הכרנו בטור הקודם, עלינו לבחון את שאלת השותפים ואת האופן בו הם משפיעים, לטובה או לרעה, על המריבות שלנו ולהחליט יחד איך אנחנו רוצים להתמודד עם נוכחותם בה. התעלמות משאלה זו תותיר אותנו בלופ המתסכל והמוכר לנו.
אז יאללה, תוציאו דף ועט ותתחילו לכתוב: מי הפרטנרים שלכם במריבת הלופ?
