"נכון. אני לא אוהב אותה והיא לא מתאימה לי, אבל אני מפחד למצוא את עצמי רווק בגיל 40 שמחפש איפה לאכול ארוחת שבת", הודה גלעד בכנות מפתיעה.
לכולנו יש פחדים. גם לאמיצים שביננו.
הפחד הוא אחד הרגשות החשובים בחיינו, והוא ששומר ומגן עליהם. במקורו, הפחד הוא רגש הישרדותי. הוא נוצר על-מנת להתריע מפני סכנה מתקרבת ולהכין את הגוף לתגובה שתגדיל את סיכויי ההישרדות שלו. אנחנו זקוקים לפחד כדי לחיות.
אך לפחד יש נטייה בעייתית: הוא נוטה להתפשטות. הוא "שכח" את תפקידו המקורי והתרחב בתוכנו אל עבר מגרשים נוספים בחיינו: אנחנו פוחדים מאובדן, מכאב או שינוי; אנחנו פוחדים מבדידות, כישלון או דחייה; אנחנו פוחדים לפחד.
מגיל צעיר למדנו כולנו לדקלם ולשיר את משפטו המוכר של רבי נחמן מברסלב: "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל", זוכרים?
אך האמת היא שזהו לא הפתגם המדויק. ר' נחמן דייק לנו ואותנו ואמר: "…העיקר לא להתפחד כלל". העיקר הוא לא להימנע מהפחד, אנחנו בני אדם והפחד עשוי ויכול לשרת אותנו. תפקידנו הוא לא להתפחד, לא לתת לפחד לנהל את חיינו ולשלוט בהם. תפקידנו הוא לתת לו להגן עלינו, אך לשמור שלא ינהל את חיינו, שלא יגדיר אותם.
הפחד עלול להוביל את המגרש המרכזי בחיינו, המגרש הזוגי והמשפחתי. הוא יכול לגרום לנו לפעול או להימנע, לברוח או לבחור, להתמסר או להתרחק. לעיתים, הקו הוא כל-כך דק שקשה להבחין בו.
אז מה מגדיר את מקומך היום, הבחירות שעשית בעקבות הפחד או למרות הפחד?