זוכרים את דפוס ה-FFF שפגשנו בשבוע שעבר?
דפוס זה (fight, flight, freez) משקף שלוש תגובות אפשריות למצב של מתקפה רגשית – תקיפה, בריחה או קיפאון. בטור הקודם למדנו כיצד תגובת הנגד שבאה לידי ביטוי ב"תקיפה" – צעקות, ענישה, שתיקה וכדומה.
בואו ונצלול לתגובת "הבריחה". תגובה זו מתרחשת כאשר האדם שחש מותקף אינו יכול או אינו יודע כיצד להתמודד עם המתקפה הרגשית כנגדו ולכן בורח באופציה של בריחה, באופן מודע או סמוי. אפשרות זו עשויה להתבטא במספר מגוון של דרכים: שינה בחדרים נפרדים, עזיבה של הבית למספר שעות או ימים, שתיקה והסתגרות ועוד.
רוני ויונתן, שפגשתי לפני מספר שנים, היוו דוגמא מעניינת ויצירתית לדפוס ה"בריחה". רוני יצרה לעצמה הרגל, לפיו בזמן המריבה עצמה היא מתקשרת לחברתה הטובה שהייתה מרגיעה אותה ונותנת לה זווית ראייה חדשה על התנהגותו של יונתן. כך נוצר מצב מעניין שבו באוזן אחת רוני שומעת את צעקותיו של בן זוגה ובאוזנה השנייה, את החברה המרגיעה.
לכאורה, יש כאן WIN-WIN: החברה מרגיעה את העניינים, משקיטה את הרוחות וכולם מבסוטים. אך חדי העין או הרגש בינכם ישימו לב שמבצבץ כאן מודל ה"בריחה". רוני ויונתן התרגלו לפתור את בעיותיהם הזוגיות באמצעות צד שלישי, ולמעשה ברחו מהתמודדות זוגית באופן עקבי. כך שבטווח הקצר, החברה שימשה עוגן לרגיעה זוגית, אך בטווח הארוך היא פגעה ביכולת ההתפתחות של האינטימיות הזוגית, למרות כוונותיה הטובות. הדבר נכון גם לגבי טיפול זוגי מתמשך: וודאי שמטפל זוגי יכול להוות קרש הצלה לזוגיות בקשיים, אך מטפל זוגי טוב יידע כיצד ליצור אצל בני הזוג עצמאות בפתרון קונפליקטים ולא ימצב את עצמו כצד שלישי במערכת היחסים הזוגית.
מסוקרנים לדעת מהו ה- ?freez. חכו לשבוע הבא.