זוכרים את דפוס ה-FFF שפגשנו בשני הטורים הקודמים?
דפוס זה (fight, flight, freeze) משקף שלוש תגובות אפשריות למצב של מתקפה רגשית – תקיפה, בריחה או קיפאון. בשבועיים האחרונים למדנו על דפוס התקיפה והבריחה ועל האופן בו הם יכולים לבוא לידי ביטוי במציאות הזוגית.
דפוס "הקיפאון" הוא שכיח פחות בדרך-כלל, והוא משקף חוסר יכולת להגיב לסיטואציה אשר מביא למעין שיתוק. האדם חש מחסור בכלים או במסוגלות להתמודד ולכן בוחר, במכוון או שלא, לא להגיב. פעמים רבות דפוס זה יהיה ניכר בשתיקה, אשר יוצרת תקיעות בדיאלוג הזוגי ולא מאפשרת לו להתקדם.
חדי העין בינכם ישימו לב שבכל שלושת הדפוסים בלטה השתיקה כהתנהגות חוזרת, ולא במקרה. כאשר אנו לומדים ומפנימים את דפוס ה-FFF חשוב לשים לב למניע להתנהגות ולא לביטוי שלה, ובמילים פשוטות: השאלה היא לא האם אני שותקת (התנהגות), אלא מדוע אני שותקת (מניע). אם מקור השתיקה שלי הוא הרצון להעניש את בן הזוג, היא תבטא דפוס של תקיפה; אם שתיקתי נובעת מחוסר יכולת להגיב לסיטואציה הרגשית, היא תשקף דפוס הקיפאון; ואם שתיקתי נובעת מצורך להימלט מההתרחשות הזוגית, היא תייצג את דפוס הבריחה.
מכאן גם נובע הפתרון להיצמדות הבעייתית לדפוסי ה-FFF. אם ברצוני להתרחק מהם ולמצוא נתיב אחר, עליי להתמודד עם השאלות הבאות: מהו הדפוס הקבוע שלי? (אדם יכול להחזיק בכמה דפוסים במקביל); מהי הסיבה שמביאה אותי להיצמד אליו?; מהם המחירים והרווחים בהיצמדות לדפוס זה?; מה יוכל לסייע לי בהתרחקות ממנו?.
שבו עם עצמכם, ברגע של שקט, מול דף ועט ותתחילו לכתוב. התשובות יגיעו.
תנו כבוד לגוף
13 במאי 2019
"אני לא סובלת כשאתה נוגע לי בפנים!", התפרצה מיטל בפתאומיות. ההתפרצות תפסה את ירון ואותי לא מוכנים. "למה את מתכוונת, מיטל?", שאלתי. "כשנוגעים לי בפנים,
